נאום פתיחת מושב קיץ / איתן כבל
בפתיחת מושב זה אנו מציינים שנתיים לכהונתה של ממשלת נתניהו. שנתיים בהן הצליחה הממשלה המנופחת בתולדות מדינת ישראל לדרדר את מעמדנו הבינלאומי לשפל חסר תקדים, למוטט את תהליך השלום, להעמיק את הפערים החברתיים ולחסל כמעט לחלוטין את מעמד הביניים.
שנתיים בהן מביטים אזרחי ישראל מעלה ומחפשים הנהגה ודרך, אך כל מה שהם רואים זה ראש ממשלה מבוהל ומשותק, שר ביטחון שהפך לפרשן מדיני שולי וחסר השפעה ושר חוץ המתנהל כפיל בחנות חרסינה. מסביבנו הים סוער, אך לספינה שלנו אין רב חובל שיוביל אותה לחוף מבטחים.
ברצוני להביט אל תוך עיניו של ראש הממשלה ולומר; זכית בהזדמנות שנייה נדירה לה זכו רק מעט מנהיגים בהיסטוריה. הבטחת לנו שהפקת לקחים, שהתבגרת, שלא תחזור על הטעויות מהקדנציה האומללה ההיא. ועכשיו, אחרי שנתיים בתפקיד, אשאל אותך בצורה ישירה: האם לילד הזה פיללת? האם הקיפאון המדיני והקיטוב החברתי הם החותם אותו רצית להשאיר אחריך כשחזרת לתפקיד? האם ההישרדות האישית היא הבשורה הגדולה שהבאת איתך לקדנציה הזאת?
כשהיינו ילדים קטנים חשבנו שאם נכסה את עינינו בכפות ידינו אז ניעלם ולא יוכלו לראות אותנו. אדוני ראש הממשלה, אנחנו כבר לא ילדים ואינך יכול להמשיך להסתתר מפני המציאות בעזרת עצימת עיניים. ספטמבר מתקרב, ואיתו ההכרה הצפויה באו"ם במדינה הפלסטינית, אך אזרחי ישראל טרם יודעים מה אתה מתכוון לעשות בנדון.
לא די בעובדה שהתנהלותך נטולת היוזמה הביאה אותנו למצב בו רוב המדינות החברות באו"ם התייאשו ממדינת ישראל ומוכנים לתמוך בצעד החד צדדי של הפלסטינים, אתה מוסיף חטא על פשע ולא עושה דבר על מנת לרכך את המכה.
בשביל להבין את גודל המחדל שהביא אותנו אל הקטסטרופה המדינית הזאת אין צורך בוועדות חקירה. די להביט בשנתיים האחרונות בהן העדפת לקרוץ למתנחלים בעין אחת ולברק בעין השנייה, להבטיח לאובמה דבר אחד ולליברמן את היפוכו, לדבר על "שתי מדינות לשני עמים", אך לא לעשות דבר כדי לקדם את הרעיון. ניסית לרצות את כולם, אך סיכנת את כולנו. בסמוך לך צופה על העניינים שר הביטחון שלא פעם תהיתי האם הוא קורא את הפרשנויות המלומדות בנושא של אהוד ברק.
אדוני, כולנו שמענו את נאום בר-אילן בו אתה כל כך מתהדר, אבל מנהיגות לא בונים רק במילים אלא במעשים. ומרגע שאותו הנאום לא היה מגובה בתכנית מדינית ברורה אותה היה עליך להניח על השולחן תוכנו הפך לחסר משמעות. לסרט ההמשך אתה מכין לנו, מה שמכונה "נאום בר אילן 2", אף אחד כבר לא יקנה כרטיס. לא בארץ ולא בעולם.
אני קורא לך אדוני ראש הממשלה להציג עכשיו בפני הציבור בישראל, הפלסטינים והעולם תכנית מדינית. נכון, היית צריך לעשות זאת עם כניסתך לתפקיד, אך אם אתה רוצה לתקן במעט את הנזק העצום לו גרמת – עשה זאת מייד. עשה זאת כי את מה שעכשיו נוכל לקבל בזול, נקבל אחרי ספטמבר ביוקר, אם בכלל.
עשה זאת כי מי שלא יוותר היום על עופרה ייאלץ לוותר על גילה ומי שלא יוותר על קבר רחל עוד יאלץ לוותר על הכותל. עשה זאת למען ביטחונה של מדינת ישראל ומעל לכל, עשה זאת למען המשך קיומה כמדינה יהודית ודמוקרטית. עשה זאת או הגש את התפטרותך.
הבחירה הניצבת היום לפתחנו ואין בלתה היא הבחירה בין חלוקת הארץ תוך שמירה על גושי ההתיישבות לבין סיפוח השטחים. הסטאטוס קוו הקיים היום אינו יכול עוד להימשך, העולם אינו מקבל זאת יותר.
נכון, אין זה יהיה שלום אוטופי בו אנו והפלסטינים נלך שלובי זרועות לעבר השקיעה ומי שמנסה למכור שלום כזה טועה ומטעה. אך צריך לומר בקול ברור: הסכם עם הפלסטינים הוא אינטרס ישראלי מובהק. הזמן שלא משחק לטובתנו הולך ואוזל ולצערך אדוני ראש הממשלה כל זה קורה במשמרת שלך.
יש מבין חברי מפלגתך שמדברים בצורה ישירה וישרה על סיפוח שטחי הגדה המערבית לישראל. איני מסכים איתם מכל וכל משום שלדעתי צעד כזה יביא לסופה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, אך אני מכבד את דעתם. יש כאלו מבין חברי מפלגתך שכבר הביעו בפומבי את דעתם על כך שפיתרון שתי המדינות הוא בלתי נמנע. ובין כל אלה אני שואל את עצמי, כמו כל אזרח במדינה הזאת, מה דעתך בנושא ראש הממשלה? יש לך דעה ואתה חושש לומר אותה או שמא אתה בעצמך לא יודע איפה אתה עומד? יכול להיות שאתה מחכה איכשהו שהמציאות או איזשהו כוח עליון יסדרו את העניינים בשבילך ויחסכו ממך את הצורך להחליט? אולי אתה יודע משהו שאנחנו לא יודעים? בכל מקרה, מדובר במצב מביך ואני מציע שטרם נסיעתך לארה"ב לדבר בפני חברי הקונגרס תעמוד מול אזרחי המדינה שלך ותאמר להם לאן אתה מנווט את הספינה הזאת.
אך אם הרגל המדינית של הממשלה הזאת צולעת, אזיי הרגל החברתית חדלה מזמן מלתפקד. בכל שנותיי בבית הזה אינני זוכר ממשלה כל כך מנותקת ומנוכרת מהציבור וממצוקותיו. לא זכור לי מצב כל כך אבסורדי בו מתעוררים אזרחי ישראל וקוראים בחינמון ההסברה הממשלתי שמצבם הכלכלי לא היה מעולם כל כך טוב אך בסוף היום חוזרים הביתה ונתקלים במציאות העגומה. ובמציאות הזאת הפערים בחברה הישראלית הם מהגבוהים במדינות המערב, במציאות הזאת 50% מהאנשים הנמצאים מתחת לקו העוני הם אנשים עובדים.
במציאות הזאת רכישת דירה עבור זוג צעיר הפכה למדע בדיוני, מחירי הדלק משתוללים, מחיריהם של מוצרי הבסיס ממשיכים להתייקר באופן שיטתי.
במציאות הזאת האנשים הכי חשובים בחברה שלנו; המורים, הרופאים, העובדים הסוציאליים והשוטרים מרוויחים משכורות מבישות שלא מאפשרות להם להתקיים בכבוד, כפי שראוי לאנשים הללו.
במציאות הזאת חברות הקבלן משתוללות והופכות את שוק העבודה לג'ונגל נצלני חסר חוקים בו שבויים מאות אלפי עובדים. מדובר באנשים שקופים שבסך הכל מבקשים להתפרנס בכבוד אך נדרסים על ידי המערכת שאיבדה מזמן כל קשר לערכים בסיסיים של ערבות הדדית וסולידאריות.
אדוני ראש הממשלה, אתה האחראי לכל אלה. כאן אין את ארצות הברית שתתערב או את האיחוד האירופי שיראה לך את הדרך.
אני מציע שבין טיסה לטיסה תסתובב בערי הפריפריה, דבר עם האנשים, תקשיב למצוקותיהם. הנח לרגע לגרפים ולמצגות שמספרים לנו על צמיחה ופגוש את המורים, הרופאים והעובדים הסוציאליים. הזמן ללשכתך זוג צעיר שמעוניין להקים כאן את ביתו ושאל אותם מה הקשיים העומדים בפניו. אני מבטיח לך, אתה תגלה דברים שאפילו התחקירנים המצוינים בחינמון שלך עדיין לא גילו.
אבל אני מכיר אותך מספיק זמן ואינני משלה את עצמי. אתה תמשיך להתעלם מהקרקע הבוערת ותמשיך אל הספין הבא. עוד רפורמה פה, עוד כותרת שם והלאה, שרדנו עוד יום. הפכת לסופר טאנקר של מילים נבובות. יש לך רק בעיה אחת, אף אחד לא קונה את הסחורה הזאת יותר.
העם הרבה יותר חכם ממה שנדמה לך. הוא רואה את הממשלה המנופחת שלך, הוא מריח את הריקבון העולה ממנה, הוא מזהה את הבהלה וחוסר המנהיגות ופשוט נמאס לו. הייתה לך הזדמנות אדוני, הייתה לך קואליציה חזקה, הייתה לך רשת ביטחון למהלכים מדיניים ושקט ביטחוני כמותו לא ידענו מעולם. אך מה שלא נעשה בשנתיים האלה, כנראה שכבר לא ייעשה. הקרדיט שלך נגמר אדוני ראש הממשלה. אפשר לסכם את פועלה של ממשלתך בארבע מילים: אין שלום ואין דירה.
במושב הזה מוטלת עליי ועל חבריי לאופוזיציה החובה להפוך אותו למושב האחרון של ממשלת האסון שלך ולהפוך אותה להערה שולית בדברי ימיה של מדינת ישראל.