נאומו של ח"כ איתן כבל במליאה- הצגת האי אמון בממשלה

נאומו של יו"ר סיעת מפלגת העבודה ח"כ איתן כבל בכנסת ב- 7/2/2011 במסגרת הצעת אי אמון בממשלה:

מתוך פרוטוקול המליאה:

 

איתן כבל (העבודה):

 

אדוני היושב-ראש, אדוני השר (גלעד ארדן), אני שמח שנכנסת, אדוני השר. סליחה, גברתי, חברת הכנסת. אני שמח שאדוני השר נכנס ואני עוד יותר שמח שאדוני השר הולך להשיב לי. זאת אומרת, זה יהיה מאוד מעניין לשמוע את תשובתו של השר, חברי וידידי השר ארדן.

 

היו"ר ראובן ריבלין:

 

מבלי לפגוע בכבודו של השר ארדן, אדוני, ויכולתו רבה לו, אני באמת חשבתי לאור הנושא המאוד רגיש בעיני הציבור, שמי שצריך לענות על הצעת האי-אמון הוא שר הביטחון, כמובן במגבלות הקיימות, ולהשלים לאחר מכן בוועדת משנה, אבל בהחלט חשבתי, וכך גם הבעתי את דעתי בפני ראש הממשלה - -

 

איתן כבל (העבודה):

 

אדוני צודק.

 

היו"ר ראובן ריבלין:

 

- - שטוב היה אם שר הביטחון, לעניין זה, שהשר ארדן לא היה כמו רבים אחרים מעורה בכל הפרטים, אני חושב שהוא היה צריך לענות.

 

יצחק הרצוג (העבודה):

 

אבל גם שם הוא לא הופיע.

 

רוני בר-און (קדימה):

 

גם ראש הממשלה לא מעורה בכל - - -

 

איתן כבל (העבודה):

 

אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברי חברי הכנסת, אם ראש הממשלה היה כאן והיו כאן חברי מהליכוד, אבל אתה כאן, אז אני אשאל אותך את מה ששאלתי אותך במזנון בשבוע שעבר: נו, אדוני השר, נהנים? נהנים מהעובדה שקיבלתם את החיזוק העצום והגדול של אהוד ברק? ואני אומר לך, אדוני היושב-ראש, הנושא הקודם, הנושא החברתי-כלכלי, אומרים: יש ממשלה שהיא אטומה, לא עושה דבר, ואני לא רוצה להרחיב, כי זה היה הדיון הקודם. אבל בנושאים הנוגעים לביטחון מדינת ישראל אומרים שהממשלה הזו, אין עליה. הצמד המדהים אהוד ובנימין נתניהו מהסיירת יודעים לדבר בקודים בעיניים על ביטחונה של מדינת ישראל.

 

ואני פותח ואומר לכם שהדברים שאני רוצה לומר עכשיו אין להם קשר באמת לא לעניין גלנט, שזה סיפור נורא בפני עצמו, האופן שבו מינו אותו והאופן שבו זרקו אותו. אינני אפילו רוצה לעסוק בפרשה המביכה של מינוי רמטכ"ל לחודשיים. אני אפילו לא רוצה לעסוק באותה פרשה סתומה, כפי שהגדיר אותה שר הביטחון כשאמר לגבי אשכנזי. אני לא רוצה לעסוק בזה, חברי חברי הכנסת. אני רוצה לעסוק בעניין אחד, אותו עניין של אהוד ברק, בנימין נתניהו, ביטחונה של מדינת ישראל.

 

איתן כבל (העבודה):

 

לגופו של עניין אני רוצה לומר לך, אדוני היושב-ראש, חשבתי לעצמי – סליחה, מה עוד אני יכול לומר על אהוד ברק שלא נאמר, שלא חבטו בו, שלא אמרנו עליו את כל אותן מלים שהוא זכה להן בצדק? אבל חברי חברי הכנסת, אני רוצה לדבר על העובדה – האם באמת אנחנו יכולים לישון בשקט כשאהוד ברק הוא שר הביטחון? כי גם אני, באותם ימים גדולים ונמהרים של אותה תחושה של התעלות – היתה תמיד אותה שאלה, מה נאמר על אהוד ברק? ואמרנו: נכון, הוא כזה והוא כזה, אבל הוא מר ביטחון. הוא ייתן לנו לישון בשקט, והאם יש משהו, חברי חברי הכנסת, יותר חשוב לאימהות במדינת ישראל מאשר שלום ילדיהן? אין.

ותמיד נזכרנו באותה תמונה יפהפייה של אהוד ברק כמו מלאך בלבן על הכנף של "סבנה" - -

 

גאלב מג'אדלה (העבודה):

 

סחבק.

 

איתן כבל (העבודה):

 

- - תמונה שלעולם לא נשכח אותה, והיא מלווה אותנו באותם לילות קשים שבהם אנחנו חושבים מה עם ביטחונה של מדינת ישראל. וכשאנחנו רואים אל מול עינינו את התמונה של אהוד ברק בלבן, אנחנו נהיים רגועים. יש מי ששומר עלינו.

 

רוני בר-און (קדימה):

 

יש מי שיקבל טלפון בשלוש בלילה - - -

 

איתן כבל (העבודה):

 

חברי חברי הכנסת, אדוני היושב-ראש, אדוני השר, זה נראה כמו איזה קטע מתוך סטנד-אפ, אבל חברי חברי הכנסת, אלה החיים שלנו. אלה החיים שלנו, זה לא צחוק. אי-אפשר לעשות בשאלות האלה צחוק. מדובר בתפקיד החשוב ביותר במערכת של מדינת ישראל, וראשון לה רק ראש הממשלה. אני אומר לכם שאתם לא יכולים לישון בשקט.

 

אבל מעבר לכך, ואני פונה אליך השר ארדן, שאני מאוד מעריך ויותר מזה, תרשה לי, הוא חבר שלי, מותר לי להגיד מה אני רוצה. אני באמת מעריך אותו על העבודה שהוא עושה. יחד עם זאת, אני אומר לכם, חברי חברי הכנסת, כל העניין מונח לפתחו של ראש הממשלה, הוא לא יכול להתחמק מכך. הרי במה דברים אמורים? האם ראש ממשלה יכול במשך שבועות לעמוד מנגד כשהפארסה הזאת מתחוללת אל נגד עיניו?

 

רוני בר-און (קדימה):

 

הוא אמר אתמול "חדל אש".

 

איתן כבל (העבודה):

 

האם ראש הממשלה במשך שבועות יכול לתת לשר הביטחון שלו לתעתע בו? האם הוא לא יודע שהוא כבר לא פקוד שלו, הוא ראש הממשלה שלו?

 

מרינה סולודקין (קדימה):

 

לפטר את שר הביטחון.

 

איתן כבל (העבודה):

 

האם לראש הממשלה עדיין לא עברה יראת החי"רניק מהמפקד שלו? אני מציע לו שיתעשת. הוא עשה את זה אומנם מאוחר, אבל טוב לפחות שיתעשת עם הפארסה הזאת, של למנות רק מתוך אמוציות. הרי ממה נפשך? אם מישהו סבור היה שהרמטכ"ל איננו ראוי, היה צריך לפטר אותו כבר באוגוסט, כמו שכתב אחד הפרשנים. ואם שר הביטחון לא עשה זאת, זה להוסיף חטא על פשע. ואם הוא התאפק עד היום, אדוני היושב-ראש, והשאיר אותו בתפקידו, יכול היה להשאיר אותו עוד חודשיים בתפקיד ולתת למערכת באמת לפעול, עד כמה שניתן, כסדרה, ואנחנו יודעים במה דברים אמורים.

 

ולכן, מי שצריך לתת את הדין לא פחות משר הביטחון הוא ראש הממשלה. אני אומר זאת באמת לא ממקום פוליטי, כי יש נקודות שבהן יש הסכמה ובוודאי בכל מה שנוגע אלי, הסכמה שהנושאים האלה הם מעל למחלוקת פוליטית וכמעט תמיד, כשהגיעו נושאים שקשורים לביטחון ובוודאי, ויושב כאן חבר הכנסת רוני בר-און שיודע שבתוך ועדות המשנה אין אופוזיציה, אין קואליציה. אנחנו מנסים לעשות את המיטב כדי שבאמת נדע שהציבור במדינת ישראל יודע שהוא יכול לישון בשקט.

 

חברי חברי הכנסת, אני אומר לכם לא רק בגלל הצעת האי-אמון הראשונה שנוגעת לנושאים החברתיים – הממשלה הזאת צריכה ללכת הביתה. גם באותם נושאים שהיא נישאה על נס במשך תקופה ארוכה, אופן ההתנהלות בנושאים האלה מעורר שאלות ותהיות ותמיהות גדולות, ובעצם ההתנהלות של עשרת הימים האחרונים אמרה באופן מפורש: הצמד נתניהו וברק רע לביטחונה של מדינת ישראל. אני אומר פה דברים קשים, אבל אם בדבר הזה, הכל-כך רגיש, לא היתה להם היכולת לחשב את צעדיהם בחוכמה, קל וחומר באותם דברים שדורשים מחשבה עוד יותר עמוקה ושיקול דעת אולי אפילו יותר מעמיק.

 

ולכן, לסיום, חברי חברי הכנסת, אני רוצה לחזור לסטיקר שבשנת 99' היה אחד הסטיקרים שהוביל אותו אהוד ברק, וחברי ליאור רוטברט הסב את תשומת לבי לעניין הזה. הסטיקר אמר את הדבר הבא: למען עתיד ילדינו – ברק. אני אומר לכם היום, לסיום, למען עתיד ילדינו, לכו הביתה, ברק ונתניהו. תודה.