אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, הצעת אי-אמון מטעם מפלגת העבודה.
זו ההצעה הראשונה שלנו במסגרת האי-אמון. היום הציג אותה חבר הכנסת עמיר פרץ.
זה נאום ראשון שלי במחוזות החופש.
ולכן, חברי חברי הכנסת, ביקשתי, גם כיושב-ראש סיעה, לדבר בעניין הזה ולומר לכם את העניין הבא: הצעת האי-אמון שלנו נוגעת בשני מישורים מרכזיים – ועתה אני יכול לדבר באופן משוחרר, כי לא הרגשתי שום שייכות או שום חלק מכל אשר הממשלה עשתה. אני יכול לומר פה בצורה מפורשת שבשני נושאים מרכזיים ממשלת ישראל כשלה: גם בנושא המדיני, חברי מהקואליציה, אבל אני אומר לך, חבר הכנסת חיים כץ, שאתה מוכר וידוע – סליחה שאני מפריע לכם – באמת, כאחד האנשים היותר חברתיים שיש כאן בבית, וזו איננה קלישאה; אתה עושה עבודה יוצאת מן הכלל בתוקף תפקידך כיושב-ראש הוועדה, אבל אתה יודע שאם יש משהו, גם לחברי שישבו בממשלה, שהפריע יותר מכול – ואמרתי שאת הנושאים המדיניים נניח ואנחנו מניחים אותם בצד, כי זה לא רק תלוי בנו. אבל הממשלה הזאת, שהיא ממשלה כל כך גדולה, כל כך חזקה, לפחות עד לפני כמה ימים, בנושאים הנוגעים לחברה וכלכלה, מי כמוך יודע שאם יש משהו שהממשלה הזאת פגומה בדי-אן-איי שלה, זה העניין הנוגע לנושאים החברתיים.
מעמד הביניים, שהוא לב לבה של חברה, הוא הכוח של כל מדינה, הולך ונפגע. אתה בא ממקום כזה, אתה יודע שהוא לב לבה של החברה במדינת ישראל. אתה יודע, גם כיושב-ראש ועד עובדים גדול, מה עובר על החברה במדינת ישראל. ואם יש כישלון, זה לא הכישלון המדיני. עם זה עוד נתמודד; הכישלון היותר גדול שעובר על הממשלה הזאת זה כל אותם נושאים חברתיים-כלכליים. שר האוצר ידידי מתגאה כל כך, הוא כבר הפך את זה לחלק מספר השיאים של גינס, את כל העניין של התקציב הדו-שנתי. כולנו גאים בזה? זו התכלית הראויה שלנו? זו גאוותנו? נייצא את התקציב הדו-שנתי לחו"ל?
אני אומר לכם, חברי חברי הכנסת, ואני חוזר ואומר: כישלונה – ואולי העוולה הגדולה ביותר היא סביב הנושאים החברתיים. שבוע אחר שבוע נעמוד כאן ונציג את העוולות של הממשלה. תודה, אדוני היושב-ראש.